תהומות הנפש

אומרים שאני מופרע, פסיכופט,

וזו סיבה מספקת להעמיד אותי למשפט.

טוענים שאני מסוכן, חורש מזימות,

אבל לי יש מטרה אחת, להשלים משימות.

 

המשימה העיקרית להשיג שתי אחיות תאומות,

קשה לי להבחין בניהן, כל כך דומות.

שתיהן בלונדיניות יפות עם לחיים אדומות,

אבל סולדות ממני ומתחמקות, וכל הזמן זועמות.

 

שתי אחיות מדהימות,

שתיהן בשבילי מתאימות.

תמיד חומקות ונעלמות,

גם בהקיץ, חולם עליהן חלומות.

 

תגידו לי, למה הן ממני מתחמקות,

לא פעם אני חוטף מהן מכות.

מה לעשות, אני מת עליהן,

אבל לא עוזר לי עם שתיהן.

 

לפי דעתי, שתיהן יפות וחתיכות, אבל מטומטמות,

המשטרה טוענת נגדי שאני מטריד תאומות.

וכל האנשים מוסיפים ואומרים שמקומי בין בהמות,

תגידו, למה חורשים נגדי זעם ומזימות?

 

אחר זמן רב נפל לי האסימון,

הן שלחט אותי לעזאזל המדברה, לישימון.

בסוף הבנתי שאני מופרע ומטומטם,

הסיפור שלי איתן נגמר, פשוט תם.

 

הדבר גורם לי צער, תדהמה ודומיה,

כאילו אני רודף אחר הצל של עצמי.

ולכן נפשי עלי גועשת והומיה,

ועוד אומרים "אם אין אני לי אז מי לי".

 

אין דבר, עוד יבוא יום וכל האנושות תהיה בידי שבויה,

ואני היחידי שאהיה עם נפש טהורה ושפויה.

שלכם בכל עת

המושך בזה העט

ויטוריו יאיר פלח.

 

*הסיפור הנ"ל בהשראת חלום ליל חורף

אל תדונו אותי לכף חובה ואל תפנו לי עורף.